מאז 1649 יש בבעלותה של משפחת בשלה כרמים בבורגון שבצרפת. פייר בשלה, אבי השושלת, התחיל באזור הנפלא שסאן-מונרשה ((Chassagne-Montrachet, וכיום המשפחה מחזיקה כ-100 דונם בעשרים חלקות קטנות, נושאות שם, רובן מדורגות פרמייה-קרו (Premier Cru), חלקן בפוליני-מונרשה
(Puligny-Montrachet) ואחרות באזור הנפלא אך שאינו מוערך עדיין מספיק, סנט-אובן (Saint-Aubin).
בשנות ה-70 היה זה ז'אן קלוד באשלה ((Jean-Claude Bachelet שירש את הדומיין המשפחתי הצנוע. נאמן למסורת הדורות, בתחילה מכר את היין לנגוס (negociant), סוחרי היין האזוריים שמערבבים יין מיצרנים שונים ומוכרים אותו תחת שמם. התוצאה של יין ללא מאפיין טרואר וללא חתימת יד, תסכלה אותו. הוא העריך את הענבים שלו וידע שהוא מסוגל להפיק מהם יין באיכות גבוהה הרבה יותר. לכן החליט להתנתק מהחוזה הארוך ולשווק את היין תחת שם המשפחה. זה היה מהלך אמיץ שהצליח מאד בצד היינני אך כשל בצד השיווקי, שכן ז׳אן קלוד התגלה כיינן אמן מחד, אך כנחבא אל הכלים (יותר נכון אל החביות, במקרה שלו) מאידך. הוא סרב לארח את מבקרי היין, לא התרועע עם הדמויות הנחשבות בתעשייה ולא הצטיין בלקדם את השם שהיין שלו נשא. כדי שהיקב, שהחל לגבש סגנון מובחן, ייצא לאור סופסוף, נדרש היה להמתין למעבר דור.
בשנת 2000, כשהם בשנות העשרים שלהם, ובפרץ אנרגיה נהדר, נכנסו לתמונה בניו של ז׳אן קלוד, בנואה וז׳אן באטיסט. בגיל 34, לבן הבכור בנואה באשלה יש כבר חמישה עשר בצירים מאחוריו בעוד ז'אן באטיסט עם חמישה בצירים פחות, ויחד הם מייצגים את הדור החדש והמבטיח מאד של קוט דה בון. בכרם הם החלו משלבים גישות מקיימות מודרניות, למרות שהמשמעות היא תוספת נכבדת של עבודה, ועברו לחקלאות אורגנית בשילוב עקרונות ביו דינמיים. כך שלמרות שמשך ההבשלה של הענבים ארוך יותר ביחס לאביהם, הרי שהם משיגים, הודות לחקלאות טבעית זו, איזונים טובים יותר ביינותיהם.
הם בנו יקב חדש ומודרני בכפר גאמיי שבפאתי סנט אובן ופתחו אותו למבקרים. ביקב עצמו, נשענים על ההישגים היינניים של אביהם ז׳אן קלוד, הם הורידו את רמות הגופרית, הקטינו את תקופת היישון מ-24 חודשים ל-18, כלומר היין מבלה שני חורפים בחבית ישנה על שמרים עדינים במרתף קריר, ובאופן כללי הם מזערו את השימוש בחבית חדשה שעלולה למסך את המאפיינים של הפרי.
מכל חלקה וחלקה עושים האחים באשלה יין נפרד, לעיתים בכמויות זעירות. התסיסה טבעית ללא תוספת שמרים ומתרחשת באיטיות. בכל שנה הם מבקבקים למעלה מ-15 סוגים של יין לבן ו-5 אדום, החל ביין בורגון גנרי וכלה בגראן קרו. החלקות הקטנות, בשילוב עם הייננות הנקייה והמופתית וההתיישנות הארוכה, נותנים ליינות בסיס מינרלי וחד ומעליו מורכבות ארומטית יוצאת דופן, ויכולת התיישנות נפלאה.
מבקרי היין העריכו כמעט מיד את התגלית החדשה-ישנה הזו, ובקרב אספנים מביני דבר המחפשים ערך של טרום הייפ, שמם של יינות באשלה עוברים מפה לאוזן. זוהי דוגמא נהדרת לאופן שבו הדור הצעיר בבורגון יכול לשמר את המסורת ובאותה העת לייצר יינות שמבטאים בצורה יפה מאי פעם את הטרואר שירשו.